כבר שנים רבות שהורים ואנשי חינוך מתלבטים בשאלה: האם נכון ללמד ילדים קריאה וכתיבה לפני כניסתם לכיתה א'?
יש שמבחינים בשאלה זו בין לימוד כתיבה ללימוד קריאה. כמו כן, תלוי גם מי הגורם המלמד: גננות, הורים מורים ועוד, וכמובן יש משמעות לשיטת הלימוד.
במאמר זה נדון בשאלות אלו, כדי לאפשר להורים להחליט האם, מתי וכיצד ללמד את ילדיהם קרוא וכתוב.
כפי שנראה להלן, ישנם אנשי מקצוע בתחום החינוך והפסיכולוגיה שלא ממליצים ללמד ילדים קריאה וכתיבה לפני כיתה א'. והשאלה היא מה היתרונות של לימוד קריאה וכתיבה בגיל הרך, שבגללם כדאי בכלל לשקול ללמד ילדים קריאה וכתיבה?
היתרונות הם רבים וחשובים, חלקם חברתיים - פסיכולוגים, חלקם פדגוגים וחלקם אבחוניים.
מכיוון שישנם ילדים שהוריהם מלמדים אותם קרוא וכתוב לפני כיתה א', ילדים שלא למדו, נמצאים בפער מול חבריהם לכיתה, פער שיכול לפגוע בהישגיהם הלימודיים וכתוצאה מכך גם בקבלה החברתית שלהם.
הפערים בין ילדים שיודעים לקרוא ולכתוב בכניסה לכיתה א' לאלו שאינם יודעים, או כאלו שיודעים רק לכתוב, או רק לקרוא, יכולים לפגוע בביטחון העצמי של הילדים שלא הגיעו עם ידע של קריאה וכתיבה, או ידע באחד מהם.
בנוסף, העצמאות שקריאה וכתיבה נותנת לילדים שלמדו קרוא וכתוב, מקלה על ההורים, ויכולה להוריד מתחים בין הורים לילדים. כמובן שיש לסייג את היתרון הזה, בכך שלימוד הקריאה והכתיבה לא יהיה על ידי ההורים באופן שהוא עצמו ייצר מתחים ועימותים.
לימוד כתיבה וקריאה בגיל מוקדם, מבטיחים הסתגלות טובה יותר ללימודים בכיתה א'.
בעידן שבו משתמשים במחשבים וטאבלטים, הקריאה והכתיבה מאפשרים לילדים להיות עצמאיים בשימוש כבר בגיל צעיר, דבר שמחזק מאוד גם את הבטחון העצמי שלהם.
קיים מיתאם בין לימוד קריאה וכתיבה בגיל מוקדם, להצלחה בלימודים בגיל מאוחר יותר, כולל לימודים אקדמים.
לימוד כתיבה וקריאה בגיל הרך, מאפשר לילדים לקרוא, ובכך מעשיר מאוד את אוצר המילים שלהם, וזאת מעבר למילים אותן הם שומעים בסביבתם בבית ובגן הילדים. כמובן שללימוד שמשלב לימוד אוצר מילים עם לימודי הקריאה והכתיבה, יש יתרון חשוב מאוד בלמידה מוקדמת.
הניסיון ללמד קרוא וכתוב בגיל מוקדם, מאפשר לאבחן מוקדם יותר מוגבלויות וליקויי למידה, כגון דיסלקציה, דיסגרפיה והפרעות קשב וריכוז, להקדים את הטיפול בהם, ולאפשר לילדים עם קשיי למידה הנובעים ממוגבלויות ולקויות, לצמצם את הפערים מול ילדים בכיתה א', כך שהשפעתם תהיה נמוכה יותר.
יש לסייג את האמור בפסקה הקודמת, שאבחון כזה יכול להעשות רק על ידי מומחים, או באמצעות מערכת ממוחשבת שמאפשרת לעשות זאת באופן מקצועי-סטטיסטי מדויק.
כאשר ההורים מלמדים ילדים בגיל הרך כתיבה וקריאה לפני כיתה א', יש לכך חסרונות משמעותיים שצריך לשקול לפני שמתחילים בכך. כאשר מלמדים ילדים באמצעות מורים פרטיים, ניתן לנטרל חלק מהחסרונות, אבל לא את כולם, וישנם חסרונות נוספים שלא קיימים כאשר ההורים מלמדים את הקריאה והכתיבה.
הציפייה מילדים ללמוד קרוא וכתוב כאשר ההורים מלמדים אותם, יכולה ליצור לחץ, מתח, ואפילו עימותים בין הילדים וההורים. וכך, במקום שפעילות זו תגביר את הביטחון העצמי של הילדים, היא דווקא תפגע בביטחון העצמי. מעבר לכך, לחץ, מתח ועימותים, ביחד או אפילו אחד מהם, יכולים ליצר רתיעה של הילדים מלימוד קרוא וכתוב, ובכך לפגוע בלימודיהם, גם כאשר יהיו בכיתה א'.
כאשר הורים מלמדים יותר מילד אחד, יש נטייה להשוות בין הילדים באמירות שונות שלכאורה משמשות כדי לדרבן את הילד, למשל: "אחיך למד כל כך מהר, ואתה לא משקיע ולא מתקדם". לעיתים הילד מרגיש בכך אפילו ללא אמירות מפורשות. הדבר יכול ליצר קינאה בין האחים, ואף להשפיע לרעה על הקשר ביניהם.
להורים יש מספר שעות מוגבל להיות ביחד עם ילדיהם כשהזמן מוקדש רק להם, ועוד פחות זמן שהם יכולים להקדיש לילד מסוים. לכן הם לא יוכלו להקדיש זמן מוגבל זה למיומנויות אחרות, כגון מיומנויות חברתיות, מיומנויות מוטוריות, ומיומנויות חשיבה.
הורים לא יכולים לאבחן קשיי לימוד הנובעים מלקויות למידה, כגון הפרעת קשב וריכוז או דיסלקציה, או מוגבלויות כגון אוטיזם, ולתת מענה לימודי המותאם ללקות או למוגבלות.
ללמד בן או בת בגיל טרום בית ספר קריאה וכתיבה על ידי מורה פרטי/ת, נותן מענה חלקי לחסרונות שפורטו לעיל, אבל יש לכך חסרונות אחרים.
בד"כ מורים פרטיים ללימוד כתיבה וקריאה בגיל הרך, מלמדים פעם עד פעמיים בשבוע שיעור של כ 40-45 דקות. מדובר בזמן קצר, שמחייב תרגול רב, מעבר לשיעור הפרטי. מה שמעביר את העימות הורה-ילד לשעות התרגול. לעיתים, בשל ההוצאה הכספית הגבוהה על השיעורים הפרטיים, ההורים ילחצו עוד יותר על הילד לתרגל, גם אם אינו רוצה בכך.
כמובן שיכולת הריכוז והקשב של כל הילדים בגיל הרך, נמוכה מהיכולת בגיל בית ספר. לכן השיעורים הפרטיים פחות יעילים בגיל זה. לעיתים הזמן היעיל בשיעור פרטי לא עולה על 30%-20% וזה בילדים ללא לקויות למידה כגון הפרעת קשב וריכוז או דיסלקציה, שאצלם יעילות השיעור טרם אבחון הלקות, נמוכה בהרבה, ולפעמים השיעור לא יעיל כלל, ונאלצים להפסיקו.
חיסרון נוסף הוא העלות הכספית הגבוהה של שיעורים פרטיים.
כיום רוב עזרי הלימוד להוראת קריאה וכתיבה, כגון: אפליקציות, תוכנות, משחקים וחוברות עבודה ללימוד קריאה וכתיבה, לא יכולים להחליף את ההוראה הפרונטלית של הורים או מורים, אלא רק לסייע להם. חלקם, בגלל שהם משמשים בעיקר לתרגול, ואחרים מוכוונים ללימוד, אבל לא בנויים ללימוד עצמי, אלא כסיוע למבוגר שמלמד. שתי הסיבות העיקריות לכך הן חוסר היכולת להתאים את עצמן לרמות למידה שונות של הילדים, והסיבה השנייה היא קושי ביצירת מוטיבציה ללימוד עצמי לאורך זמן.
לכן השימוש בכלי עזר אלו, משפר ומקל מאוד את היכולת ללמד ילדים בגיל הרך כתיבה וקריאה, אבל לא מבטל את החסרונות והקשיים שהוזכרו לעיל.
לימוד קריאה וכתיבה בגן חובה או בגן טרום חובה, הוא לכאורה פתרון טוב להכנת ילדים לכיתה א'. למעשה אין אפשרות לגננת ללמד את מספר הילדים הגדול הנמצא בגן לקרוא ולכתוב. ההוראה מחייבת התיחסות פרטנית לכל ילד, והדבר יבוא על חשבון משימות רבות אחרות שיש לגננות.
כיום בגנים מצליחים ללמד הרבה ילדים לזהות את האותיות ולדעת את השמות שלהם, אולם רק בגנים מעטים מצליחים ללמד את הילדים קריאה וכתיבה, וגם זאת רק למיעוט הילדים המוכשרים ביותר.
אפליקציית טייפיט פותחה ומשמשת לכתחילה ללימוד עצמי של קריאה וכתיבה לילדים עם לקויות למידה קשות הנובעות מדיסלקציה, דיסגרפיה והפרעות קשב וריכוז.
אולם, התאמתה ללימוד עצמי גם לילדים עם לקויות למידה, מראה שהיא הכלי האידאלי שיכול לשמש ללימוד עצמי של קריאה, כתיבה ואוצר מילים לכלל הילדים בגיל הרך, החל מגיל 3.
בגיל הרך, בו בדרך כלל לא ניתן לאבחן לקויות למידה אצל ילדים, יש חשיבות שכלי הלימוד יהיה מותאם לילדים עם קשיים, גם אם עדיין לא ניתן לאבחן אותם.
האפליקציה משתמשת בתשוקה של ילדים לשמוע שירים ולראות סרטים ביוטיוב, כדי ליצור אצל הילדים מוטיבציה גבוהה ללמוד קריאה, כתיבה ואוצר מילים. הלימוד נעשה תוך כדי הגלישה ביוטיוב. בכך טייפיט הופכת את ה"התמכרות למסכים" של ילדים בגיל הרך מחיסרון ליתרון.
טייפיט מאפשרת לכל ילד וילדה ללמוד בקצב האישי שלהם. מכיוון שכל אחד מתקדם בקצב שלו, הוא לא חווה כלל כישלונות, ומצד שני הוא מקבל משוב חיובי על כל הצלחה.
הלימוד העצמי, התאמת ההתקדמות האישית ליכולות של כל ילד, והעלות הנמוכה של השימוש באפליקציה, מאפשרת לכל ילד וילדה להגיע לכיתה א' כשהם יודעים לקרוא ולכתוב.
**להרחבה ראה מאמר: אפליקציית טייפיט – מהפכה בלימוד קריאה, כתיבה ואוצר מילים לילדים בגיל הרך**