הפרעת קשב וריכוז (ADHD)

הפרעת קשב וריכוז (ADHD) היא תופעה נוירו-התפתחותית המאופיינת בדפוס מתמשך של חוסר קשב ו/או היפראקטיביות-אימפולסיביות המפריעים לתפקוד או להתפתחות. הבנת הפרעת קשב וריכוז מצריכה גישה רב מימדית, המקיפה את מאפייניה, אתגרים על פני גילאים שונים, אטיולוגיה, שכיחות ויעילות הגישות הטיפוליות העיקריות.

טיפול בהפרעות קשב וריכוז כולל שלוש שיטות עיקריות, שיכולות לשמש בנפרד או במשולב. (ראו להלן)

הפרעת קשב וריכוז (ADHD) - מאפיינים

הפרעת קשב וריכוז מתבטאת במגוון תסמינים, הנחלקים לשתי קטגוריות עיקריות: חוסר קשב והיפראקטיביות-אימפולסיביות.

חוסר הקשב מתבטא בעיקר בקושי לשמור על מיקוד, לעקוב אחר הוראות ולארגן משימות. להלן פירוט של קשיים שכיחים:

היפראקטיביות-אימפולסיביות כוללת אי שקט ותנועתיות מרובה, קשיים בוויסות חושי ורגשי והחלטות אימפולסיביות. (American Psychiatric Association, 2013). ביטויים שכיחים:

• תנועתיות מוגברת ביחס לגיל של הידיים והרגליים

• קושי לשבת במנוחה - "מתפתלים על מושבם"

• קושי להישאר זמן רב באותו מקום

• התרוצצות

• קושי להתמיד לאורך זמן בלימוד בכלל, ובכתיבה וקריאה בפרט.

• התנהגויות לא מתאימות להקשר כגון: נגיעה בחפצים וטיפוס על עצים, חפצים וכד'

• קושי להתמיד בפעילות שקטה לאורך זמן

• התפרצות לדברי אחרים

• קושי להמתין בתור

לאנשים עם ADHD יכולה להיות נטיה לחלק מהתסמינים של הפרעות קשב וריכוז או לכולן.

כמו כן, כל אחד מהתסמינים של הפרעות קשב וריכוז יכול להופיע בדרכים ובעוצמות שונות אצל כל אדם, ולהשתנות בהשפעת הטיפול בהפרעות קשב וריכוז, הגורמים הסביבתיים ולאורך מעגל החיים.

הפרעת קשב וריכוז (ADHD) - סיבות משוערות

האטיולוגיה של ADHD מורכבת, וכוללת גורמים גנטיים, סביבתיים ונוירוביולוגיים. מחקרים גנטיים מצביעים על מרכיב תורשתי חזק, כאשר מספר גנים קשורים בביטויים של התופעה. גורמים סביבתיים, כמו חשיפה טרום לידתית לרעלנים, לידה מוקדמת ומשקל לידה נמוך, נמצאו קשורים גם הם להפרעות קשב וריכוז. מחקר נוירוביולוגי מצביע על הבדלים במבנה ותפקוד המוח, במיוחד באזורים הקשורים לקשב, שליטה בדחפים ותפקודים ניהוליים.

הפרעת קשב וריכוז (ADHD) - אתגרים

האתגרים הכרוכים ב-ADHD עלולים להשפיע על היבטים שונים בחיי האדם והם משתנים עם הגיל.

הנה דוגמאות לאתגרים מרכזיים על פני מעגל החיים:

בילדים, הפרעת קשב וריכוז עלולה להוביל לקשיים בתחום הלימודי ובתחום החברתי, ולעיתים קרובות לגרום לבעיות התנהגותיות ועימותים עם דמויות סמכות ועמיתים. הקושי הקיים אצל ילדים עם הפרעות קשב וריכוז ללמוד קריאה וכתיבה, משפיע על כל תחומי הלימוד, כולל נושאים שאינם קשורים ישירות לקשב וריכוז.

מתבגרים עם הפרעת קשב וריכוז עלולים לחוות אתגרים בביצועים אקדמיים, בהערכה עצמית ובקשרים חברתיים, לצד סיכון מוגבר להתמכרויות.

מבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז מתמודדים עם קשיים בתחום העבודה, בניהול זמן ובשמירה על מערכות יחסים.

תופעות משנה להפרעות קשב וריכוז בכל הגילאים, הן בין השאר: בעיות ריגשיות, חרדה, דיכאון, בידוד חברתי, פגיעה בביטחון העצמי ועוד.

הפרעת קשב וריכוז (ADHD) - שכיחות

הפרעת קשב וריכוז היא אחת התופעות הנוירו-התפתחותיות השכיחות ביותר בקרב ילדים. מחקרים קודמים מצביעים על שכיחות עולמית של כ-5% בקרב ילדים ובני נוער.

מחקרים עדכניים מצביעים על עליה בשכיחות שמוסברת גם במודעות הגוברת לנושא.

ה-CDC מדווח על כ-10% מהילדים עם הפרעות קשב וריכוז בקרב בני 6-11, וכ-16% בקרב בני 12-17 בארה"ב (Centers for Disease Control and Prevention)

בנים מאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז יותר מבנות. היחס המדווח נע בין 1:4 ל 1:9.

הפרעת קשב וריכוז (ADHD) - גישות ושיטות טיפול עיקריות

ישנם שלושה סוגי טיפול עיקריים בהפרעות קשב וריכוז:

טיפול תרופתי:

תרופות ממריצות, הן התרופות המקובלות יותר לטיפול בהפרעות קשב וריכוז. תרופות מקובלות מסוג זה הן לדוגמא ריטלין וקונצרטה. התרופות אינן מרפאות את הפרעת הקשב וריכוז, אלא נותנות מענה לתסמינים הנילווים להפרעות אלו.

מינון התרופות ורמת השחרור שלהן נקבע בהתאם למשקל המטופל, ובהתאם לשעות הפעילות בהן נידרשת הקלה בתסמיני הפרעת הקשב והריכוז.

טיפול התנהגותי קוגנטיבי (CBT):

מתמקד בשינוי דפוסי התנהגות ובשיפור יכולות ההתמודדות. הטיפול כולל טכניקות של תכנון זמן, שיפור יכולות ניהול עצמי, והתמודדות עם קשיים חברתיים.

טיפול פסיכותרפי:

טיפול אישי וסדנאות קבוצתיות על ידי פסיכולוגים המתמחים בכך. מטרתו של טיפול זה בהפרעות קשב וריכוז היא להקל על ההתמודדות עם הקשיים בסביבה היומיומית

מעבר לטיפולים אלו, חשובה מאוד הדרכת הורים והתערבויות חינוכיות חשובים מאוד, ועשויים לסייע ליצירת תנאים אופטימליים להתפתחות תקינה , מיצוי הפוטנציאל של הפרט, ושמירה על בריאותו הנפשית.

טיפול בהפרעות קשב וריכוז כולל בדרך כלל שילוב של טיפול תרופתי, פסיכותרפיה והתערבויות התנהגותיות. ישנן תרופות המוכיחות עצמן כיעילות בהפחתת תסמיני ליבה של קשיי קשב והיפראקטיביות-אימפולסיביות.

פסיכותרפיה, כגון טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), יכולה לסייע בפיתוח אסטרטגיות התמודדות, שיפור מיומנויות חברתיות ועוד. התערבויות התנהגותיות מתמקדות לעתים קרובות בשינוי הסביבה ולימוד מיומנויות לניהול הסימפטומים. עבור ילדים ומתבגרים, הדרכת הורים והתערבויות חינוכיות עשויים לסייע ליצירת תנאים אופטימליים להתפתחות תקינה , מיצוי הפוטנציאל של הפרט, ושמירה על בריאותו הנפשית. (Barkley, 2015).

הפרעת קשב וריכוז (ADHD) – לימוד כתיבה וקריאה

ילדים עם הפרעות קשב וריכוז מתקשים מאוד בלימוד כתיבה וקריאה, מכיוון שקריאה, ובמיוחד כתיבה, מחייבות תרגול רב, ילדים עם הפרעות קשב וריכוז מתקשים להתמיד בתרגול זה, ולכן הם בדרך כלל מאחרים ללמוד לקרוא ולכתוב.

כמו כן, מעל 80% מהילדים עם הפרעות קשב וריכוז מאובחנים רק לאחר כניסתם לבית הספר. לכן, הם גם לא מקבלים טיפול בהפרעות הקשב וריכוז שלהם, דבר המחמיר עוד יותר את הקושי.

העיכוב בלימוד כתיבה וקריאה גורם להם להתקשות גם בשאר מקצועות הלימוד, וזאת מעבר לעיכוב הישיר שגורמת הפרעת קשב וריכוז. לכן, חשוב ללמד ילדים עם הפרעות קשב וריכוז את הכתיבה והקריאה מוקדם ככל האפשר, כדי למנוע עיכוב לימודי בהמשך.

הפתרון כמעט היחידי שמאפשר לילדים עם הפרעות קשב וריכוז לפני כניסה לכיתה א' ובמקרים חמורים גם לאחר מכן, ללימוד קריאה וכתיבה, הוא אפליקצית טייפיט. ראו בהרחבה במאמר: "לימוד קריאה וכתיבה לילדים עם הפרעות קשב וריכוז".

הפרעות קשב וריכוז - סיכום

הפרעת קשב וריכוז מציבה אתגרים משמעותיים לאורך מעגל החיים, ומחייבת הבנה מקיפה של המאפיינים, האטיולוגיה והטיפול. מחקר מתמשך ותוכניות טיפול מותאמות אישית חיוניים לניהול יעיל של הטיפול.

אפליקציית טייפיט מקלה במיוחד על הלימוד של כתיבה, קריאה ואוצר מילים לילדים עם הפרעות קשב וריכוז (ADHD), לימוד שמהווה בסיס חיוני ללימוד כלל המקצועות בבית הספר.

ביבליוגרפיה

1. American Psychiatric Association. (2013). Diagnostic and statistical manual of mental disorders (5th ed.). Arlington, VA: American Psychiatric Publishing.

2. Barkley, R. A. (2015). Attention-deficit hyperactivity disorder: A handbook for diagnosis and treatment (4th ed.). New York, NY: Guilford Press.

3. Faraone, S. V., Asherson, P., Banaschewski, T., Biederman, J., Buitelaar, J. K., Ramos-Quiroga, J. A., ... & Franke, B. (2015). Attention-deficit/hyperactivity disorder. Nature Reviews Disease Primers, 1, 15020.

4. Polanczyk, G., de Lima, M. S., Horta, B. L., Biederman, J., & Rohde, L. A. (2014). The worldwide prevalence of ADHD: A systematic review and metaregression analysis. American Journal of Psychiatry, 164(6), 942-948.

5. Thapar, A., Cooper, M., Jefferies, R., & Stergiakouli, E. (2013). What causes attention deficit hyperactivity disorder? Archives of Disease in Childhood, 98(3), 236-238.

6. https://www.cdc.gov/ncbddd/adhd/data.html

כתבות נוספות

הפודקאסט
'לקרוא ולכתוב בכיף'